החלטה בתיק בר"ע 55737-10-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בתיק סע"ש 6509-03-13; הנשיאה אורלי סלע; החלטה מיום 9.10.13), בה נקבע כי תביעתו של המבקש ברכיבים שונים התיישנה בגין התקופה שקדמה ליום 5.3.06.

            הרקע לבקשה וטענות המבקש :

2.         המבקש, עובד זר אזרח תאילנד, הגיש ביום 5.3.13 תביעה בבית הדין האזורי נגד המשיבה בה עתר לסעד כספי בגין העילות הבאות: הפרשי שכר מינימום, גמול שעות נוספות, עבודה ביום מנוחה, מענק שנתי, דמי הבראה, תוספת כלכלה, והפרשות לקרן פנסיה. בכתב התביעה נטען כי המבקש עבד אצל המשיבה מיום 28.8.02 עד ליום 16.5.07.

            ביום 1.9.13 הגישה המשיבה בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות במועדים שבין מרץ 2002 למרץ 2006. בבקשה נטען ראשית כי כתב התביעה הומצא למשיבה באיחור ניכר, ונטען כי המבקש וכל לטעון לזכויותיו רק החל מחודש מרץ 2006, שבע שנים לפני הגשת התביעה. בתגובה טען המבקש כי הוא עשה את כל המאמצים להמציא למשיבה את כתב התביעה במועד. באשר לתקופת ההתיישנות טען שהיא צריכה להיספר החל ממרץ 2006. על פי הטענה, ברכיבים של שכר מינימום, שעות נוספות, עבודה ביום המנוחה, מענק שנתי ודמי כלכלה - החישוב בתביעה נעשה מחודש מרץ 2006, ברכיב של דמי הבראה - החישוב נעשה לגבי התקופה של שנתיים לפני סיום ההעסקה, וברכיב הפנסיה תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מיום סיום יחסי עובד ומעביד.

3.         בית הדין האזורי, בהחלטתו מושא בקשת רשות הערעור, דחה את טענות המשיבה לעניין העיכוב בהמצאת כתב התביעה. באשר לרכיבים של הפרשי שכר מינימום, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, שכר עבודה בשבת, דמי כלכלה ומענק שנתי - נקבע כי התביעה התיישנה בגין התקופה שקדמה לשבע שנים לפני הגשת התביעה, והתביעה ברכיבים אלה נמחקת בכל הנוגע לתקופת ההעסקה שקדמה ליום 5.3.06. באשר לתביעה ברכיב של הפרשות לקרן הפנסיה - נקבע כי עילת התביעה התגבשה מדי חודש ולא במועד סיום יחסי העבודה, ולכן התביעה ברכיב זה נמחקת אף היא בנוגע לתקופה שקדמה ליום 5.3.06.

            מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.         בקשת רשות הערעור עוסקת בסוגיית ההתיישנות בשני רכיבים: רכיב ההפרשה לקרן פנסיה ורכיב דמי ההבראה. המבקש חוזר על טענתו לפיה בשעה שהמעביד אינו מקיים את חובתו בהפרשת תשלומים לקרן הפנסיה, יש להתחיל במניין תקופת ההתיישנות לעניין זה ממועד סיום יחסי העבודה, ומסתמך על לשון צו ההרחבה בעניין ועל הרציונל שעומד בבסיס טענת ההתיישנות. לטענתו, מדובר בתביעה לסעד של פיצוי בגין אי ביצוע ההפרשות, ובמועדים הרלוונטיים לא היתה בנמצא קרן פנסיה אליה היה ניתן להפריש את הכספים.

            לעניין דמי ההבראה נטען כי הרכיב לא התיישן, משום שהתביעה הוגשה לאחר שהסתיימו יחסי עובד ומעביד וחלה על התביעה הוראת סעיף 7 להסכם הקיבוצי הכללי בעניין שעוגן בצו הרחבה. המבקש מתבסס על פסק הדין שניתן בע"ע 182/10, 183/10 סטויאנוב ואח' - סולל בונה בע"מ ואח' (מיום 21.10.10, להלן גם פסק דין סטויאנוב).

            אשר להכרעתי :

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות כבר בשלב זה בעניין הרכיב של ההפרשות לקרן הפנסיה בלבד. בעניין זה לא שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטתו של בית הדין האזורי, אשר עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת ולפיה מועד התגבשות העילה בתביעות שעניינן הפרשות פנסיוניות הוא מועד החודש בו בוצעה או הייתה אמורה להתבצע ההפרשה [ראו עע 1616/04 טיברמן - מקורות חברת מים בע"מ (מיום 4.1.06), עע 194/06 יאיר - סולל בונה בע"מ ואח' (מיום 28.10.08)]. על כן, לא נמצא בסיס להתערבות ערכאת הערעור בקביעת בית הדין האזורי בעניין זה.

6.         לצד זאת, נדרשת תגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור לעניין הרכיב של התיישנות דמי ההבראה. המשיבה תגיב לבקשה בעניין זה, ותתייחס לשאלה מדוע לא ייקבע כי תביעתו של המבקש ברכיב דמי הבראה לא התיישנה בגין התקופה של השנתיים האחרונות להעסקתו, בהתאם לנפסק בפסק דין סטויאנוב.

7.         תגובת המשיבה תוגש בתוך 10 ימים מהיום . ככל שלא תסכים לאמור בסעיף 6 לעיל, תודיע האם היא מסכימה כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

ניתנה היום,  כ"ו חשון תשע"ד (30 אוקטובר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: